תולדות צדיקים

א. אצל אנשים גדולים פגישה קצרה משפיעה. ב. חיוניות של תורה. ג. תורה שיש לה בית אב. ד. הפיכת התורה הכללית של הרב לדרך ברורה. ה. כלליות ועצמיות. ו. עצבים של ברזל.

אורגניות ועמידה על השורש; ראית כל דבר מן הכלל אל הפרט, מן השורש הפנים פנימי, באורגניות אחת, בלי לותר על שום פרט; דבקות בת"ח; מסירות לתלמידי הישיבה.

ישיבה ללימוד תורה מתוך בחירת ישראל; הרצי"ה מתמסר להעמיד תלמידים; יחסו האישי והאבהי לתלמידיו; "לא נתנתק מההתיישבות העובדת!"; השפעתו על התלמידים להתגדל בתורה; גם השיעור הקבוע ניתן רק כשהתלמידים בקשו; נחת מתלמידיו באחרית ימיו; הסתלקות הרצי"ה בימי חורבן ימית.

מדוע לא מוזכר שמו של משה רבנו בפרשה? היחס בין הצער על הסתלקותו בז' אדר לשמחה על הולדתו.

אותו יום שמת משה, הוא לא הסתלק מאתנו, אלא נקבע בתוכנו לנצח; משה זכה ביום מותו להשיג את שער הנו"ן; חמודו של משה היתה ארץ ישראל, וגדלותו - במסירות נפשו לישראל; השוואה בין פטירתו של משה לשל ר' עקיבא.

הוא לא חי שנים רבות אבל הימים שלו היו ארוכים; אמרו על האדמו"ר מגור בעל 'שפת אמת', שנפטר בגיל 58; רבי אריה-ליב מגור גדל על ברכי סבו, הרי"ם מגור, ומונה לאדמו"ר כשהוא רק בן 23; כל ימיו עסק בתורה בהתמדה, ומחיבוריו על הש"ס ועל התורה ניכרת חריפותו ובקיאותו; הוא הקדיש לחסידיו זמן יקר וכוחות גוף ונפש, אך סירב להתפרנס מתרומותיהם והדריך גם אותם לא להתפרנס מרבנות; פרקים לדמותו של בעל 'שפת אמת' במלאות 100 שנה לפטירתו.

אדמו"רים וצדיקים ראוהו כאדם קדוש, והרבי מבעלז כינהו ´צדיק יסוד עולם´; הוא תמך בדברי הרב קוק ב´אורות´, התנגד בכל לבו להפרדת הקהילות, פרש מאגודת ישראל ואמר כי מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה; פרקים לדמותו של זקן אדמו"רי בית רוז´ין, אוהב העם והארץ, שקבע את ביתו בתל-אביב.

תולדות חייו של הרב נחום רבינוביץ, תוך תיאור ציוני דרך מרכזיים בחייו, והתעכבות על השקפתו בנושאים האקטואליים בדורנו.

מדוע שמע הקב"ה דווקא לקול בכיתה של רחל, יותר מכל שבעת הרועים של האומה? מסרה סימנים - סימן בעלמא או סימן שבמהות? רחל ולאה שתי בחינות רוחניות; מתי נפקדה רחל?